מתחלפות בכיסאות - רקפת ברגר מראיינת אותי, מירב שקד


במסגרת הפרוייקט 'אני באה אליכן' אני פוגשת יוצרות אצלן בסטודיו ומבקשת מהן לבחור שיר שדיבר אליהן - הפעם רקפת ברגר ביקשה ממני לבחור שיר שקשור למסע שלי

אני בחרתי את השיר:

סֶפְּטֶמְבֶּר 2020 


בַּקַּיִץ הַזֶּה 

בְּאֹפֶן מוּזָר 

נִכְנַסְתִּי פְּנִימָה פְּנִימָה 


בַּקַּיִץ הַזֶּה 

בְּאֹפֶן מוּזָר 

יָצָאתִי הַחוּצָה הַחוּצָה 

אֶל הָאוֹר.


עבודה שלי זו נבחרה להוביל את תערוכת "ארט-בום" בספטמבר 2020, קראתי לה "אני לא לבד".

בחודש ספטמבר 2020 הצגתי פעם ראשונה בתערוכה, העלתי את הבלוג שלי עם המרואיינת הראשונה שלי - רקפת הדר והתארחתי במועדון "מסעות יצירתיים" מול 200 משתתפות.

השיר מתאר במילים ספורות את התהליך "הסותר" לכאורה שעברתי, מצד אחד השתבללתי, נכנסתי פנימה וחזרתי הביתה - תרתי משמע. 

מצד שני יצאתי החוצה, יותר נכון לומר, פרצתי החוצה, אל האור.

אַתְּ בעיצומו של גיוס המונים, ספרי לנו קצת על הפרוייקט שלך

ביוני לפני שנה, קמתי בוקר אחד והחלטתי להוציא ספר שירים, התחלתי לאסוף את עשרות השירים שהצטברו אצלי במהלך השנים.

לפני שאתחרט יצרתי קשר עם העורכת הספרותית הנהדרת שגית אמת וקבעתי איתה פגישה, שלחתי לה אסופת שירים ראשונה והיא מאד התרשמה. זה היה עבורי סימן או אישור, שהגיע הזמן שלי.

מאז אני עובדת על הספר שהפך כבר לספר השראה המשלב שירים שכתבתי ועבודות אומנות שיצרתי.

בספר אני מארחת אומניות שפגשתי בדרך ויצרו בהשראת השירים שלי.

הספר יצא לכבוד יום הולדתי ה-55 ויהיו בו 55 שירים שכתבתי.

ההדסטארט רק התחיל וכבר התותחים רועמים

הימים האחרונים קשים ומבלבלים, אני תקווה שיגיעו ימים שקטים יותר במהרה.

גיוס ההמונים מסתיים ב- 20.6  אם את מעוניינת לתמוך לחצי על הקישור


לפרוייקט יש כבר חיים משלו, הרגשתי שאני חייבת להפנות את כל השפע שאני נהנית ממנו גם הלאה. 

תמצאו בעמוד שלי תשורות של סדנאות יצירה לקהילה שתרמו החברות המוכשרות שלי. 

באם תבחרו בתשורה של "תרומה לקהילה", נערי ונערות בית השנטי יוכלו להנות בזכותכם בסדנת "יומן ויזואלי - חבר לחיים" שתנחה איריס גל המופלאה.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לכל הקסם הזה.

אני שמחה לבשר שאזלה התשורה של סדנת יצירה לצוות בית החולים שלוותה (רופאים ואחיות) שבה הם יזכו לכמה שעות של הנאה ומילוי מצברים שתנחה עילית דנאי המוכשרת.

תשורות נוספות של תרומה לקהילה יעלו בשבועות הקרובים, הישארו בקשר.

פודקאסט עם מירב שקד

הבלוג מציג חלקים מהשיחה שלי עם רקפת, ממליצה להמשיך ולהאזין לפודקאסט בו אני מפרטת על המסע שעברתי, איך הכל התחיל ואיפה אני נמצאת היום. (הראיון המוקלט אינו זהה לראיון המוקלד)

איך ואיפה הכרנו רקפת ואני?

חברותנו החלה בטיול יומנאיות ללונדון - אוגוסט 2017. 

לא יודעת למה חוה אלברשטיין שרה "לונדון לא מחכה לי", לונדון חיכתה לי ביג טיים. 

הייתי בת 51 וזו הפעם הראשונה שיצאתי לבדי (בלי משפחתי) לחו"ל, נסעתי עם קבוצת נשים מופלאות שהפכו בהמשך לחברות טובות. 

רקפת ברגר היתה המאספת ואני עזרתי לה להאסף מאחור, שם החלה להרקם חברות מיוחדת.

 בהמשך הייתי סטאז'רית אצלה כמנחה ביומן, וגם בניתי איתה קורס משלי. 

השתתפתי אצלה בקורסים "חלימה ביומן הויזואלי" וגם "שאריות של השראה" ולמדתי המון.

מי את – ספרי לנו קצת עלייך

מירב שקד, מתגוררת בהוד השרון, צועדת יד ביד עם יורם כבר 35 שנה, אמא גאה ל-4 ילדים נפלאים, רוני, עומרי, יהב ונועם. 

תמיד עשיתי גם וגם.

גם עסקים וגם רפואה אלטרנטיבית, גם ניהול כספים וגם ליווי אנשים.

לפני כ-20 שנה הקמנו אני ובן זוגי חברה מסחרית שהלכה וגדלה, עלתה והצליחה.

לפני 7 שנים נחשפתי לעולם ה-art journaling, זה היה ביום כייף שהזמינה אותי חברתי האהובה דפנה שמש דוד באירוע 'יוצאות מהקווים' שהפיקה חגית אזולאי רוזנס.

האמנית קרן שפילשר גילתה אותי בסדנת קולאז' שהנחתה. היא ביקשה מאיתנו ליצור קולאז' שייצג את הפרסונה שאנחנו רוצים להסתיר. מה בדיוק היה שם? האזינו לפודקאסט. 

קראת לבלוג שלך "אני באה אליכן" - למה היה חשוב לך לבוא אל הנשים?

כשיצאתי מהסגר הראשון הרגשתי צורך לחדש את המפגשים החברתיים, הייתי זקוקה לראות א.נשים פנים אל פנים, התגעגעתי לשיחה אינטימית ומגע אנושי.

כשיצרתי קשר עם אומניות והצעתי להן לשתף איתי פעולה, התקבלתי בשמחה.

אני שמחה להביט שנה לאחור ולהכריז שמה שרציתי וחלמתי עליו - קרה , הצלחתי לגעת בנשים מרתקות ומוכשרות ולהכיר אותן קצת יותר, ולהביא את הקול שלהן לקהל הרחב תרתי משמע.

מתי הכתיבה הגיחה לחייך?

כתבתי מהרגע שלמדתי להחזיק עפרון.

כשהייתי קטנה קראתי וכתבתי המון. 

הייתי ילדה מוחרמת למעלה משנתיים, בשנים הראשונות של בית הספר היסודי, הייתי בודדה והכתיבה הצילה אותי.

כתבתי שירים, בהתחלה בסיסיים, כמה שורות, כשקראתי אותם בבגרותי, התביישתי, לא הבנתי מה ערכם וזרקתי אותם, היום אני מצטערת.

אני כותבת עד היום ויש לי אוסף שירים גדול.

איך התחיל המסע שלך שמשלב את הבלוג וספר השירים?

באותו שבוע שבו החלטתי להוציא ספר שירים נזכרתי בחלום שחלמתי שנה קודם, בקורס שלך- רקפת ברגר, בחלום אני נוסעת בארץ ופוגשת יוצרות לשיחה אינטימית. 

רקפת הדר הציעה לי לחבר בין החלומות. 

מאז, אני שולחת ליוצרות אסופת שירים שלי, כל אחת בוחרת שיר אחד שהכי דיבר אליה ויוצרת בהשראתו. 

כשאני מגיעה אליה לראיון, אנחנו מדברות על החיים, על היצירה, על חלומות ועל ניסים.

היא מקריאה את השיר שבחרה בבלוג ומתארת את היצירה שנולדה בהשראתו.

יש יומנים שאת לא מראה? יש יומן מסוים שאת קשורה אליו? 

אני חושפת את היומנים שלי בלי חשש.

כשבאים אלי לסדנאות, היומנים שלי תמיד מונחים על השולחן לדפדוף, או יותר נכון ל"ליטוף" 😊, ברגע שעיבדתי את הרגשות שלי על הדף, אני משחררת, לא מרגישה צורך להסתיר. 

יש לי רק יומן אחד שהוא יותר בפורמט של "יומני היקר" שאני לא מראה, הוא פחות יומן ויזואלי. 

היומן שאני יכולה לומר שאני הכי קשורה אליו הוא הקטלוג הראשון שעבדתי בו שהפך ספר שירים, ומרגיש כמו "נשיקה ראשונה", אבל אני אוהבת את כולם. אני מרגישה כאילו הם תינוקות שלי.

יש עבודה שאת אוהבת במיוחד?

זו עבודה שעשיתי בסדנת "גשרים" אצל שושי וקסמן הנהדרת 

קיימתי שיח עם "מירב הקטנה" 

אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה איך היא נוצרה כאן

תודה לך רקפת שהסכמת לראיין אותי, את סקרנית, אינטליגנטית ויש לך כישרון הקשבה יוצא דופן.

תודה שבחרת בי מירב, זו הפעם הראשונה שאני מראיינת, מי יודע לאן זה יוביל...

עוד עלי אפשר לקרוא בעמוד שלי בקהילת היוצרות.


רוצה להשאר בעניינים? ולקבל עדכונים למייל בכל פעם שעולה ראיון חדש עם אומנית חדשה, מרתקת ומוכשרת? 

השאירי את פרטי המייל שלך פה ונשאר חברות 😊

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.