נוסעת לקרית טבעון, לפגוש את איריס גל


פרויקט 'אני באה אליכן' מורכב מפגישה שלי עם היוצרת, ראיון כתוב, פודקאסט, ויצירה אישית בעקבות שיר שלי. מזמינה אותך, הפעם, להכיר איריס גל.

במסגרת שיתוף הפעולה בפרוייקט 'אני באה אליכן' הזמנתי את איריס לבחור שיר שכתבתי שיהווה לה השראה לעבודת יצירה פרי ידה.

איריס בחרה את השיר:

כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת עַד הַהֲבָנָה 

כַּמָּה סְעָרוֹת עַד הַבְּהִירוּת 

כַּמָּה פִּקְפּוּקִים עַד הַהַפְנָמָה 

כַּמָּה כְּאֵבֵי בֶּטֶן עַד הַהַסְכָּמָה 

כַּמָּה נְפִילוֹת עַד הַצְּמִיחָה 

כַּמָּה מְשַׁכְּכֵי כְּאֵבִים עַד הַהַחְלָמָה 

כַּמָּה קְלָלוֹת עַד הַהַשְׁלָמָה 

כַּמָּה כַּעַס עַד הַסְּלִיחָה 

כַּמָּה מִלִּים פּוֹגְעָנִיּוֹת עַד הַשְּׁתִּיקָה 

כַּמָּה שְׁתִיקוֹת עַד הַשִּׁתּוּף 

כַּמָּה לֵילוֹת בְּלִי שֵׁנָה עַד הַקַּבָּלָה 

כַּמָּה דְּמָעוֹת עַד הַשִּׁחְרוּר 

מַפְסִיקָה לְטַלְטֵל, לְהוֹקִיעַ, לְבַקֵּר, לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמִי 

כַּמָּה שְׁלֵמָה אַחֲרֵי הַהַשְׁלָמָה

וְכַמָּה שֶׁקֶט.


קראתי את השירים ברצף. מקסימים. ואז כשקראתי את השיר הזה הרגשתי שהוא כמו נכתב עלי. 

הקטבים. הדרך. המסעות. 

כמה אני עוברת עד שמגיע השקט.

יש שם מאבק פנימי עצום עד שמגיעה ההסכמה לחבור אל הלב. פנימה. ואז מגיע השקט.

 יש גם משהו במילה "כמה" שמצד אחד יש בו שאלה "כמותית", ומצד שני יש בו אמירה של איכות ומהות יותר מכמות. 

ואם את קוראת אותה לבד, אז בכלל יש בה כמיהה.

ראיון ופודקאסט עם איריס גל

ראיינתי את איריס ופה אני מעלה את עיקרי הדברים, ממליצה להמשיך ולהאזין לפודקאסט בו איריס מקריאה את השיר ואנחנו משוחחות על היצירה שנולדה בהשראתו. (הראיון המוקלט אינו זהה לראיון המוקלד)

איך ואיפה הכרנו איריס ואני?

את איריס גל ראיתי לראשונה באירוע ההשקה של הספר של רקפת הדר.

היא ישבה ליד השולחן, מולה ערימות של ספרים וגלויות, וניהלה את האירוע. 

לא יצא לנו לדבר, ישבתי על הכסא מולה, משתהה איך היא מתקתקת את העיניינים ומאפשרת לרקפת להתפנות לאורחים.

החיבור המשמעותי ביננו נוצר בטיול לדמנהור, היא היתה מלווה אבל גם משתתפת, מסתובבת פעורת עיניים בין אולמות המקדש, מתרגשת, מתפעלת מהיופי, מהאמנות ומהרוח.

התגלתה שם איריס הילדה הרגישה, הפגיעה, רכה מבפנים, וגם זו שדואגת כל הזמן שלכולם יהיה הכי טוב והכי נוח שאפשר.

בקורס תדר הצבע שהשתתפנו יחד היא השאירה אותי בהלם כשניתחה את המפה שלי כמו מכשפה טובה, ודייקה בפרטים ששלפה עלי מהכתמים שנוצרו על הדף, נתונים שלא יכלה לדעת. 

היא האירה תכונות ו"אמיתות" שלי באור חדש לגמרי.

כשהתחלפנו גמגמתי משהו רפה לטובתה - איזו בושה...

ממליצה להקשיב לראיון ולגלות כמה הלב שלה פתוח.

מי את – ספרי לנו קצת עלייך

זו שאלה טריקית, היא תמיד לוקחת אותי להגדרות ובדרך כלל עוסקת במי אני עבור האחרים - אמא של, אישה של, בת של, מלמדת את…. או להגדרות שקשורות למה למדתי, איזו תעודה תלויה לי על הקיר…. 

אני דווקא בתקופה שבא לי להכיר את כל החלקים המשתנים. 

נעים מאד, אני איריס, אישה חוקרת, סקרנית, מתפתחת, מאוד אוהבת ללמוד וליצור. 

אני חיה בטבעון בבית מוקף עצים, יחד עם אמיר, 3 ילדים מהממים וכלבה 

ואני מאוד אוהבת א.נשים.

אני והיומן

היומן הויזואלי, נכנס לחיי בזמן מאוד מדוייק. אפרופו לקחת אחריות על המציאות, אפשר לומר שהזמנתי אותו. 

במהלך קורס של האוניברסיטה הקוסמית, שהתרחש בקבוצה ביתית, הצטרפה תלמידה…. רקפת הדר. היא הגיעה לכל שיעור עם יומן וקלמר. 

ואני התהפנטתי. 

לא ידעתי מה היא עושה, אך יכולתי לחוש יצירה מתוך תשוקה, מלאת צבעים ודימויים שהרטיטו את כל פנימיותי. ידעתי שאני נמשכת לקסם הזה, אך לא ידעתי עד כמה המפגש הזה ישנה את חיי. 'עקבתי' אחריה שיעור אחרי שיעור, בטוחה שלעולם לא אוכל ליצור ככה. 

למזלי, הקשר בינינו החל להירקם לחברות קרובה, והגיע היום בו רקפת הושיטה לי ספר ישן ואמרה לי 'יאללה, תתחילי'.... ומאותו רגע, הכל היסטוריה, הווה ועתיד בחיי. 

לקח לי זמן להתחיל ליצור בספר, קפאתי מול הדפים כמו ילדה קטנה, ואולי לא סתם אני מקשרת את הקיפאון אל הילדה, כי ככל שעבדתי ביומן כך התחלתי ליצור קשר עם הילדה הפנימית בתוכי, ודרכה יכולתי להתעורר לכל הדמויות בפנים שפועלות ומנהלות אותי: ההשוואתית, הביקורתית, ה'לא מספיק' מכל דבר ועוד כמה דמויות בחבר'ה. 

כמובן שזה קרה כשעוד הייתי קטנה אל מול המציאות הגדולה…. 

היומן, באופן מפתיע גילה לי הרבה על עצמי, הפיל אסימונים, חידד תובנות וסייע לי להתחיל ליצור תקשורת פנימית מול הדמויות שבפנים וללמוד לנהל אותן. 

עבורי, היומן, הוא כלי מרפא, כלי לביטוי אישי ולהתרועעות עם הילדה הפנימית והאומנית האותנטית שבי. 

בהמשך היה לי ברור שיש בי תשוקה ורצון גדול להעביר את הכלי הזה הלאה ובדקה ה-90 בקסם המקריות התפנה עבורי מקום בקורס הכשרת מנחות של רקפת הדר. 

כבר בשנה הראשונה הבנתי איזה כלי אדיר יש בידיי, וכמה השיטה שרקפת פיתחה, מכוונת ריפוי, גילוי עצמי, הנאה ותשוקה ליצור. 

מבחינתי היא גאונה ומקור גדול להשראה בחיי. 

אפשר לומר שה'פתיחות' (הכפולות) ביומנים שלי, הן רבדים ושכבות של נפש, צבע וחומר המושפע על ידי הרוח. 

די מהר התחלתי ללמד.

ספרי סיפור ניצחון

שאלה מעניינת, הכוונה על אילו מכשולים התגברתי? 

נראה לי שסיפור הניצחון שלי בשנים האחרונות הוא היכולת שלי לחשב מסלול מחדש, להסכים להיות סקרנית ולהשתנות. 

אני חושבת שהניצחון הגדול שלי קרה כשהבנתי את האשליה של המציאות והבנתי שאני בוראת ויוצרת אותה בכל רגע. זה הוביל אותי לקחת אחריות על חיי ולא להרגיש קטנה אל מול החיים והעולם הזה. 

אם זה צריך לבוא בסיפור, אז נראה לי שהזוגיות שלי השתנתה מאוד לטובה, זה ניצחון. 

זה שמועדון מסעות יצירתיים נולד בתוך תקופת הסגר הראשון, דווקא בזמן בו לא היתה יציבות והעניק למאות נשים מהות ומשמעות, זה ניצחון. 

זו תקופה בה התמודדתי עם סרטן השד והפכתי להיות יותר אני. נראה לי שגם זה ניצחון.

ספרי משהו שאף אחד לא יודע עלייך

מצחיק. אני צריכה לנבור שעות כדי לגלות מה לא יודעים עליי….. זה דורש היפנוזה….. 

נראה לי שכל מה שאני מרגישה או חושבת או קרה לי - לפחות מישהו אחד יודע. לפחות. 

יש לי פחד גדול מנפילה לתהום.

ספרי על חלום שלך  

וואו. קודם כל אני חולמת להעז לחלום, להעז לבטא את עצמי במלוא אורי. 

החלום הכי משמעותי שאני חולמת הוא הנחייה של ריטריט למחלימות מסרטן השד.

מקום לבטא את עצמן ולעיבוד החוויה העוצמתית הזו. 

אני חולמת לגשר תודעה ותהליכי מודעות בעזרת היומן.

שתפי אותנו ביומן אחד מיוחד שלך

האמת היא שכשאני מסיימת יומן, אני מניחה אותו בצד ומשחררת אותו. 

אז נראה לי שהיומן המיוחד הוא תמיד הנוכחי ואני עובדת על כמה במקביל…. 

אבחר כרגע היומן של הקורס 'מפות שבלב' - זה קורס גאוני. 

אני מלמדת את מפות שבלב - שנה א' בהכשרת מלוות דרך של רקפת הדר ופוגשת את התהליכים האלו בפעם חמישית (כתלמידה , תומכת או מנחה) 

בכל פעם הוא פוגש עוד רובד שלי.

בחרי עבודה אחת מיומן שלך

בחרתי בעבודה יחסית קרובה אליי בזמן, שוב כי קל לי להתחבר לתהליך שעברתי בה מהמרחק הזה…. זה שיעור בקורס 'מעברים בספירלת הצבע' של רקפת הדר. 

זה קורס שאני תומכת בו, ובכלל הנושא האחרון שרקפת מפתחת 'תדר הצבע' מאוד נוגע בי, נראה לי שכל מי שמתמסרת לתהליך בו, חווה ריפוי עצום. 

השיעור הזה עסק בשער המנוחה. והוא היווה רגע מיוחד בעיניי, כי בו נחשפתי לשושלת הגברית שמלווה אותי. 

אני עוסקת הרבה בנשיות, מקיפה עצמי קהילות של נשים, אחיות, חברות, כמובן אמא ושושלת של אימהות. 

בשיעור הזה נפל לי אסימון מאוד משמעותי על הצד הגברי בשושלת, וזה פתח אצלי תהליך עמוק של חיבור לאינטימיות עם עצמי ולעוד תובנות על נוכחות.


לסיום רציתי לומר שאני אוהבת את היוזמה שלך, את הרעיון, את השם שבחרת, תודה שבאת אלי ותודה שאת באה לכל אחת ואחת.


עוד על איריס גל אפשר לקרוא בעמוד שלה בקהילת היוצרות.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.